"זה נשמע כמו התחלה של בדיחה" כתבה חברה,

"את רצינית?!" כמעט התעלפה בודקת בביטחון בנתב"ג ששאלה לקשר בינינו, והתגובות לא פסקו גם כשכבר חזרנו – לא מעט נשים גלגלו עיניים כשיצא לנו לדבר.

לנסוע לחו"ל עם אמא נשמע ברור והגיוני לכולם (בטח עם אמא כמו שלי). אבל חמות?

אתחיל מהסוף ואומר לכם בכנות שהנסיעה המשותפת הזאת הייתה מתנה ושיעור לחיים. היה מעולה.

חשוב שתבינו שאם הייתם אומרים לי לפני שנה שזה יקרה הייתי אומרת לכם שחבל על הכרטיס, מישהי מאתנו כנראה לא תחזור. מערכת היחסים שלנו ידעה ימים קשים וחילופי דברים בטונים צורמים. מאד.

בטיול גיליתי אשה חכמה, אשת שיחה, מצחיקה בטירוף.

בפועל, שלושתנו יצאנו מתפקידנו בחיי היום יום – נשים, רעיות, אימהות, בעלת עסק ושתי פנסיונריות.

ומחוץ לתפקיד הזה התאפשרו דברים חדשים.

איך זה יכול להיות?

ראשית – בחופשה (אצלי בכל אופן) הרבה דברים מוותרים על הקיום שלהם ומתאפשרות נינוחות ופניות שלא מתקיימות בשגרה.

דבר נוסף – אני רוצה להכיר לכם מושג שנקרא 'ריקות'. בבסיסו המושג אומר שלכל דבר יש פוטנציאל אינסופי והדברים באשר הם הינם חסרי תוכן מלבד מה שאנו יוצקים לתוכם.

מה זה אומר? חישבו על האדם שנחשב בעיניכם למרגיז ביותר, או על אדם שאתם חושבים עליו דברים נוראיים. עכשיו חשבו ברצינות האם ייתכן שיש לאדם הזה הורים/ילדים/חברים שאוהבים אותו באמת ולא חושבים שהוא אדם מרגיז או כל מה שעלה בדעתכם קודם?

השאלה רטורית חברים. לכל אדם יש מישהו שחושב עליו דברים שונים או הפוכים מכם. זו דוגמא מאד פשוטה ופשטנית כדי להבין ריקות מהי.

דוגמא נוספת אהובה עלי השאלה "אמא מה זה?", מכירים? כשילדים נפגשים בפעם הראשונה עם כלי או חפץ שהם לא מכירים – הם שואלים. נסו פעם לשאול אותם בחזרה – מה הם חושבים שזה ותגלו המון אפשרויות חדשות שכבר לא קיימות בתודעה שלכם כתוצאה מלימוד והיכרות מוקדמים עם מה שזה לא יהיה.

איך זה קשור לחמותי?

מי שמכיר אותי יודע שאני, איך אקרא לזה בעדינות? – דעתנית. יש לי מה לומר, כמעט על כל דבר. כמו כל בת אנוש יש לי גם דעה מוקדמת שנובעת מניסיון העבר, סטריאוטיפים, חוויות וכו'. המשפט האחרון נוגע באמת לכל אחד מאתנו, אף אחד אינו לוח חלק החל מרגע לידתו.

המפגש שלנו עם אנשים מוזן ממה שצברנו, ממה שאנחנו חושבים ויודעים על העולם וגם מהאופן בו אנחנו חושבים שהעולם צריך להתנהל. בפועל, במציאות יש רק את מה שיש וכל השאר הינו פרשנות מתמשכת שלנו.

אז במרוצת הזמן ובמרוצת המפגשים בינינו קרו דברים שנובעים מהנ"ל, לי יש אחריות על הצד שלי, על השעות הקשות ועל הטונים הצורמים, לחמותי יש את החלק שלה.

ערב שישי אחד, רגיל לחלוטין, עלה כבדיחה רעיון לנסוע יחד, הבדיחה קיבלה תפנית והתקבלה החלטה לנסוע יחד בספונטניות גמורה (כדרכם של הדברים הטובים באמת) והשאר היסטוריה.

האם יש עוד דרך לחוות מערכות יחסים קיימות?

ממש כן.

נסו לחשוב מחוץ לעצמכם – האם יש עוד דרך לחוות את מערכת היחסים עם חמותכם או עם כל אדם אחר שנוכחותו מעסיקה אתכם ולא באופן חיובי?

שאלו את עצמכם מה החלק שלכם במערכת היחסים? איפה האחריות שלכם במערכת היחסים באה לידי ביטוי.

נסו לפתח את המחשבה הזאת ולמתוח אותה לכיוונים רחבים ככל האפשר,

ואז שאלו את עצמכם – מה אתם באמת רוצים ממערכות היחסים המשמעותיות בחייכם?

אם עולים בכם קולות שמספרים לכם על הצד השני ועל אשמתו ואם הוא היה כך או אחרת – בקשו מהקולות לצאת להפסקת קפה קר בחוץ.

בלי הקולות האלה, עכשיו זה אתם עם עצמכם, מה החלק שלכם במערכות היחסים בהם אתם לא מרוצים או שהייתם רוצים שייראו אחרת?

איך זה היה נראה אם היינו מסתכלים עליך מהצד במערכת יחסים בלי לשמוע מה עולה שם, מה היינו רואים? כמה מזה אפשר לשנות אם ישתנה כיוון המחשבה? אם ייכנס קצת אויר לנשימה….?

כל מערכת יחסים ניתנת לשינוי כשרוצים. קראו את המשפט שוב.

אני הרווחתי את חמותי.

את מי אתם יכולים להרוויח?

***

גילוי נאות – אני מתאמנת ולומדת כבר שנה אימון בשיטת סאטיה, לא נולדתי ככה 🙂

אותי אפשר למצוא כאן: kerenb11@gmail.com

***

[youtube VIBHm0O7GqE]