נתחיל בנשימה כמובן,

יש לקחת שאיפה נדיבה לחלל הבטן,
עדיף לשאוף מהאף, לשחרר את הלסת,
להוביל את האוויר עד הטבור ולהוביל את האוויר חזרה החוצה לאט.

כדאי לחזור על הפעולה 3 פעמים לפחות.

°°°
יש לנו דרך להתבונן בחשיבה שלנו ולבחור את הכיוון שלה.
מה קורה כשהמחשבות אוטומטיות או כשהדברים שמתרחשים אינם בשליטתנו?

על מה שעולה בתוכנו, בתוך החשיבה שלנו, אין לנו שליטה.

החשיבה מורכבת מניסיון החיים שלנו שמורכב מהסביבה בה גדלנו בכל ההיבטים, משפחה, תרבות, שפה, נסיבות.

כשאנחנו מבינים שיש לנו אחריות על התגובות שלנו לחשיבה אנחנו יכולים לבחור מי להיות מולן ואיתן.

בתרבות שלנו אנחנו מחונכים לחשוב במונחים ישירים של סיבה ותוצאה.

אם יש סיבה – יש גורם, אם יש גורם – יש אשם, אם יש אשם – צריך לפנות אליו.

על אשמה ואחריות, ארחיב בפוסט המשך, קודם כל דואגים לכוחות ומשאבים עצמיים, זוכרים?

אחד המשאבים המשמעותיים והעוצמתיים ביותר בעיני הוא, היא *החמלה*.

על החמלה לבד ניתן לכתוב ספרים אינספור.

היום אתמקד בחמלה העצמית.

הסיבה היא הדימוי של מסיכת חמצן בטיסה.

כשמשהו משתבש, המבוגרים מונחים להניח את מסיכות החמצן על פניהם ולאחר מכן על פני הזקוקים לעזרה מסביב.

ההיגיון מאחורי זה הוא שכדי להיות מיטיבים יותר עבור הסביבה, עלינו להיות קודם כל בטוב, מיטיבים עם ועבור עצמנו.

כשאנחנו בטוב, יש לנו הרבה יותר משאבים פנויים לתת מענה מדויק ומיטיב.

חמלה עצמית, מהם מרכיביה?

חמלה מוגדרת כמודעות לסבל, של אחרים ושל עצמנו המלווה ברצון ובנכונות להקל על הסבל.

חמלה עצמית היא מודעות לסבל שלנו עצמנו, חמלה המופנית כלפינו פנימה.

עד כמה אנו מתייחסים לעצמנו באופן ידידותי כשאנו במצוקה? עד כמה אנו סובלניים ביחס לצדדים באישיותנו שאיננו אוהבים? כשהדברים אינם מתנהלים כשורה, האם אנו רואים את הקשיים כחלק מהחיים?

יש הרבה גישות והגדרות לחמלה ודרכים רבות לטפח אותה,

בחרתי להציג כאן את המרכיבים של פרופ׳ קריסטין נף, צירפתי גם קישור לתרגום של פמה צ׳ודרון כולל דרך לתרגל.

ממחקריה של נף עולה כי החמלה העצמית מורכבת משלושה מרכיבים:
גישה מיטיבה כלפי עצמנו – גישה סובלנית ביחס למצוקות, לחולשות ולפגמים שלנו. מרכיב זה כולל את הנכונות לקבל את רגשותינו, לדאוג ולטפל בעצמנו, במקום "להיתקע" בהאשמה עצמית מופרזת או "פיחות" עצמי במצבים של כאב, גילוי חולשות או חשיפה לכישלון.

הרשות להיות אנושי – הכרה בכך שכולנו בני אדם, המנגנונים שלנו זהים, אנחנו מורכבים מאותם חומרים, כוחותינו אינם אינסופיים אלא מוגבלים, ושחוויות קשות הינן חלק בלתי נמנע מהיותנו אנושיים.
המרכיב הזה של חמלה עצמית כולל תפיסת ותחושת חיבור ליתר האנושיות בשונה מחוויה של נבדלות, בידוד ונתק מיתר העולם. כמה רלבנטי לחוויות שלנו כאן ועכשיו.

קשיבות – המרכיב השלישי של התייחסות חומלת של אדם ביחס לעצמו כרוכה בקשב לתהליכים גופניים, למחשבות ולרגשות כגון כעס, פחד וחרדה, מבלי להזדהות יתר על המידה ומבלי להתעלם מהם. המשמעות היא להתבונן במחשבות.

בשלב ראשון לקבל אותן כפי שהן מופיעות נקיים משיפוט ונכונים להקשיב לעצמנו, לוותר על כעס ושיפוט כלפיהן ואז לבחור מי חשוב לנו להיות כלפיהן.

החמלה העצמית היא כמו קרן אור המופנית פנימה, קרן אור שמאפשרת לנו לפגוש את החלקים הרכים המתחבאים, החלקים שיכולים להפעיל אותנו, לגרום לנו להתכנס בתוכנו, להתנהג כלפי עצמנו באופנים לא נעימים ולגרום גם להופעה לא מיטיבה שלנו עם וכלפי הסביבה.

טיפוח חמלה עצמית תורמת לרווחה עצמית לאורך כל החיים ולחוסן נפשי.

״הסבל לבדו לא מספיק״ כותב טיך נאט האן. עלינו לטפח את גם את מקורות הנחמה והברכה בחיינו, לגעת ביופי, בחסד ובמימדים הרחבים של הווייתנו (מדברי הדלאי לאמה).

משאירה כאן קישור לתרגול חמלה, הקרוי טונגלן. מדיטציה שאני מרבה להשתמש בה, אם תרצו פרטים נוספים אפר לשאול אותי על כך ישירות:

https://www.buddhism-israel.org/5113/

וסרטון נחמד על חמלה עצמית:

שמרו על הבריאות, בקרוב יגיעו ימים טובים

°°°
מפת אהב"ה

כוחות
טיפול בחרדה
נשימה
מחשבות
חמלה עצמית