נתחיל בנשימה כמובן,
אך היום אבקש מכם להתבונן בה לפני שאתם לוקחים שאיפה מודעת.
שימו לב עד היכן נכנס האויר בחופשיות, האם הוא נשאר באיזור בית החזה או יורד בקלות לחלל הבטן?
שימו לב האם הנשימה שטחית או עמוקה,
האם הנשימה חושפת כאב במקום כלשהו?
רק להתבונן.

עכשיו כדאי לקחת שאיפה נדיבה לחלל הבטן,
עדיף לשאוף מהאף, לשחרר את הלסת,
להוביל את האוויר עד הטבור ולהוביל את האוויר חזרה החוצה לאט.

כדאי לחזור על הפעולה 3 פעמים לפחות.

°°°

אז למה בכלל נשימה? איך היא הבסיס לכל דבר מבחינתי.

בתקופה שבה הכל משתנה מבחוץ, ההרגלים, הודאות, אופי סדר היום וכו', אנחנו  נשארים עם מעט מאוד דברים או נושאים שנמצאים תחת שליטתנו.
הדבר הראשון שמושפע מכך הוא מצב הרוח שלנו.

מצב רוח, תרתי משמע.

אם נדמיין רגע מקום או חוויה שאנחנו הכי נהנים בתוכם, על הר גבוה המשקיף לנוף,
על שדה פרחים,
רגע המראת מטוס,
מול ויטרינה של עוגות וכו' (לכל אחד יש רגע כזה משלו),
מיד נוכל לפגוש את התחושה הזו של אההה! הנשימה מיד מעמיקה והתחושה היא של התרחבות, גם בגוף וגם בתודעה.

לדמיין את ההיפך אין צורך, מספיק שנפתח לרגע את אפלקציית החדשות.
מיד קורה משהו אחר ברמת התחושה, הבהלה מיד משפיעה על מצב הרוח בתוכנו – הנשימה ומיד אחר כך על מצב הרגשות שלנו.

לכן מצב הרוח הוא גם תיאור של תנועת האויר אל תוך הגוף וממנו באמצעות הנשימה.

תהליכים רגשיים משפיעים על הנשימה והנשימה משפיעה על תהליכים רגשיים.

מערכת העצבים האוטונומית שלנו שולטת על פעולת הנשימה בין היתר, לכן אנחנו נושמים בין אם אנו שמים לב ובין אם לאו.

באמצעות התבוננות בנשימה והכרת עוצמתה אנחנו יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו בכל מימד.

בתחילת הפוסט הזה הזמנתי אתכם להתבונן בה, מעצם ההתבוננות בלבד מתרחש שינוי, המודעות משתנה.
כשהמודעות משתנה אנחנו יכולים לכוון ולבחור.

אפשר לבחור מצב רוח?
במידה רבה מאוד – כן, ארחיב על כך בפוסט אחר.

°°°

במצבים אותם מזהה המוח כמצבי איום, מערכת הנשימה מגוייסת לטובת שמירה על החיים באמצעות הפעלת מנגנונים אינסטינקטיביים – 'לחימה', 'בריחה' ו'קיפאון'.

הימים המיוחדים האלו נחווים עבור אנשים רבים כמצבי איום מתמשכים, המוח בתגובה מפעיל את אותם מנגנוני הישרדות והגוף מגייס את מיטב המשאבים שלו כדי להילחם ולשרוד.

כיוון שהאיום אינו ברור ואינו נעלם, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב הישרדות שלא נגמר, הסטרס הטבעי למצבי הישרדות הופך להיות המצב הקבוע,
המוח לא מקבל מבחוץ הודעה על הפסקה של האיום.

נשימה מודעת ועמוקה שולחת מסר ברור למוח, מסר שאומר שהאיום נעלם או פסק.
המערכת הפאראסימפטטית שדואגת לחזרה לשיגרה מחזירה תפקודים לעבודה, ממלאת מצברים ועוד.

באופן הזה אנחנו גם יכולים לתמוך בגוף שלנו להתמודד טוב יותר עם מה שמתרחש, זה חשוב במיוחד כשעוד אין לנו ידע לגבי סוף התקופה המיוחדת הזו.
לשים לב לנשימה, לעזור למערכות הגוף המיטיבות שלנו לעבוד ולשחרר למנוחה את מערכות ההישרדות הנפלאות שלנו.

מוזמנים גם עכשיו לשים לב לנשימה שלכם,
להתבונן בה,
לשים לב למצב הרוח, להשקיע בו,
לתת לגוף לנוח בתוך נשימה.

משאירה כאן שיר שתמיד עושה לי נעים, לוקח אותי בדמיון לטיולים במקומות מיוחדים ומטפל מיד במצב הרוח שלי:

מאחלת לכם יום מלא אויר,
הכל חולף, ימים טובים מגיעים

°°°

מפת אהב"ה:
כוחות
טיפול בחרדה
נשימה