הכל קורה בתוך יחסים.
כל היחסים מורכבים.
הפוסט הזה מורכב ממושגים והדגמה כדי להמחיש עד כמה יחסים הם דבר מורכב ועד כמה אנחנו יכולים לשפר את מערכות היחסים שלנו די בקלות.
יש לנו מערכת יחסים עם כל דבר. עם אהבה ועם כסף ועם זוגיות, קריירה, הורות, בעלי חיים, תזונה, אופנה, פייסבוק, בעצם כל מחשבה שלך היא חלק ממערכת יחסים שיש לך.
מזמינה אותך להרים עכשיו את העיניים מהמסך, רק לרגע, הסתכלי על מה שנמצא לידך, הדבר הראשון שהעיניים שלך פוגשות הוא משהו שיש לך מערכת יחסים איתו.
את מרימה גבה? יש לך מערכת יחסים עם מערכות יחסים. או עם המושג.
כשאת אומרת מערכות יחסים למה את מתכוונת
מה בכלל כלול במערכת היחסים? ביחסים יש מגוון של דברים: מחשבות, אמונות, הרגלים, תחושות ורגשות שהן שילוב של מחשבה ותחושה.
כדי להדגים למה אני מתכוונת, אני מזמינה אותך לקחת נשימה עמוקה, כזו שנמשכת עד הטבור.
ועוד נשימה אחת.
עכשיו, הרימי שוב את העיניים מהמסך והתבונני במה שנמצא לידך.
הפעם את יכולה לבחור, זה יכול להיות אדם, חפץ, מה שתבחרי.
מוכנה?
יופי שחזרת.
עכשיו אשאל אותך שאלה: מה את חושבת על מה שהתבוננת בו?
התשובה שענית זו מחשבה.
הגדרה של מחשבה – תוכן תודעתי מוגדר, תוצאה של חשיבה, חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון.
כדי לזהות אמונה, השלימי את המשפט – אני חושבת שה- צריך להיות כזה וכזה, השלימי מתוך מה שאת מאמינה.
אמונה היא שם למצב פסיכולוגי בו אדם חש וחושב כי טענה או הבטחה כלשהי היא נכונה, או תיאור של טענה שלגביה קיימת תחושת נכונות.
למשל את הפוסט הזה אני משכתבת בשבת בבוקר בשעה 7:16, אני חושבת בו זמנית על זה שאני ערה בשעה הזו כי לבן שלי כאבה הבטן, על כך שהשינה היקרה שלי הופרה, על כך שזה זמן פנוי ואני כותבת בו ועל קולות העורבים בחוץ.
יש כאן כמה מחשבות ואמונות שמתחברות.
האמונה שלי היא שהבן שלי קודם לשינה שלי שהיא יקרה עבורי, שהשינה שלי היא דבר יקר, שזה הזמן הפנוי שלי ואני עושה בו משהו שחשוב לי ושאני אוהבת.
לסיכום הרגע: אני מאמינה שהאימהות שלי קודמת לפנאי שלי ובפנאי שלי אני בוחרת לעשות דברים שאני אוהבת.
הרגל, הרגל הוא פעולה שנוהגים לעשות שוב ושוב עד שהיא נהיית טבע שני.
מה את רגילה להיות מול מה או מי שאת מתבוננת בו? מי את שם? איך הוא פוגש אותך?
החזירי את המבט לשם, ועכשיו שימי לב לגוף שלך כשאת מתבוננת. מה מתרחש עכשיו בתוכך?האם את מזהה תחושה?
תחושה היא חוויה פיזיולוגית והיא הדיבור האותנטי של הגוף שלנו. היא תוצר של עולם החישה שאנחנו, הגוף שלנו. תחושה נגרמת באמצעות גרייה של קולטן או של מערכת קולטנים ומהווה למעשה נתון חושי ש"נצרב" במוח.
הניחי יד על יד, שימי לב לטמפרטורה במפגש של עור בעור, זו תחושה. חמימות, קרירות, כיווץ, מתח, נימול, כל דבר.
ההדגמה הזו שאת מתנסה בה עכשיו היא רק על מה שנמצא לידך ברגע זה.
מערכות היחסים שלך הן בכל רגע נתון עם כל פסיק בחיים שלך. הן מושפעות השפעה ישירה מהמחשבות, האמונות וההרגלים שלך. איך אלו נוצרים? את מוזמנת לקרוא כאן (קישור לנסטינג).
אם לא עוצרים ומתבוננים, מערכות יחסים מתנהלות מתוך אינרציה, פשוט קורות.
אם זה עובד, מה טוב, אם זה עובד פחות טוב, יש סבל.
מה שאותי מעניין הוא לבחור חשוב לי להיות מול הדבר, מעבר למחשבה, מעבר להרגל.
אמונה – זהו שם למצב פסיכולוגי בו אדם חש וחושב כי טענה או הבטחה כלשהי היא נכונה, או תיאור של טענה שלגביה קיימת תחושת נכונות.
גם מחשבה, גם אמונה וגם הרגלים הם תוצרים של נסיבות.
נסיבות – מערכת תנאים המשמשים רקע למעשה, מערכת סיבות.
נסיבות הן אותם דברים או מקרים שקרו ללא שליטתנו ושאינם נתונים לבחירה – הבית והמקום בו גדלנו, האנשים שפגשנו, אירועים שחווינו, אפילו האחים שלנו.
כמו כפור תחת שמש הבוקר, אני אוהבת את הדימוי הזה כיוון שהוא ממחיש בעיני את מה שקורה כשאנחנו שמים לב למערכות היחסים שלנו. אם הן שרויות בכפור או במעטה שלא ניתן לגעת בידיים חשופות, העבודה וההיכרות את עצמנו פנימה יוצרות את שמש הבוקר ואת היכולת להביא דברים אחרים לתוך היחסים שלנו.
