על שיטת סאטיה

העבודה הסאטית היא התפתחות של היכולת לייתר פתרונות חיצוניים כדי להשיג שקט ושחרור אחיזות רגשיות דרך התבוננות בתחושות גוף, נשימה ובשפה בה אדם משתמש (לדוגמא – שימוש בגוף שלישי כשהאדם מספר משהו על עצמו).

זו התעוררות, גילוי, חשיפה. זו חזרה פנימה, לשקט, לאפשרויות, לניקיון.

באימון אנחנו עוקפים מנגנונים וחושפים אותם, מגלים ומפרקים, מגלים ובוחרים.

השיטה שואבת מקורותיה מכמה גופי ידע מרכזיים:

אונטולוגיה – חקר ההוויה ותורת היש, מי שאנו בהתייחסות לחיינו. נוכחות למה שקיים במציאות בקיום ובהוויה והחיבור למה שנוכח ברגע זה: אונטולוגיה – אונטו – "יש", לוגיה – "תורה" = תורת ה"יש".

אתיקה, אחריות ומשמעות כלפי האחר, כתביו של הפילוסוף עמנואל לוינס,

היות האדם חופשי, כתביו והרצאותיו של ג'ידו קרישנמורטי,

פיתוח החמלה, על פי הבודהיזם הטיבטי,

חקר השפה, מדע הבלשנות והפרשנות, השפה כראי צלול של התודעה,

נשימה והקשבה לגוף.

גדולתם של אנשים נמצאת בתוכם.

מי שאת – זה נתון: גדולה, נהדרת, מסוגלת ויכולה. האדם הוא אינסופי.