כמו בכל "חג" יש אנשים שעבורם עצם קיומו מכאיב יותר מהיעדרו, יום המשפחה מאיר בזרקור את הנוכחות של המושג הזה – משפחה.

משפחה היא הרבה הרבה מעבר לאוסף של אנשים שנולדו לאותם שני אנשים שהם ההורים שלנו.

מטבע הדברים ההורים שלנו מכירים אותנו מאז ומעולם, גם אם נולדנו להם וגם אם נולדנו לאנשים אחרים וכנ"ל לגבי האחים שלנו. הרבה דברים ששכחנו על עצמנו מאופסנים בזכרונם של אנשים שחלקו איתנו מצבים ורגעים בחיים והם המשפחה שלנו.

זו נקודה מאד מאד רגישה אצל כל אדם, לא סתם נאמר שמשפחה לא בוחרים, משפחה היא עובדה בלתי הפיכה. גם אם בוחרים בשלב מסוים להתנתק או להתרחק, אין מקום רחוק מספיק ולכן כדאי לפעמים לעבוד על הקשר מאשר ללכת ממנו, אבל זה נושא לחיים שלמים ולא לפוסט בבלוג.

בכל משפחה כדרכו של העולם ההורים שלנו מתקדמים בזמן, מזדקנים וחלקם הופכים תלויים בעזרה, בנקודת התלות החדשה הזו נולדים בני משפחה מטפלים.

בתוך המורכבות של הטיפול בהורים קורה לא פעם שבני משפחה מתחילים להגדיר את עצמם דרך התפקיד הזה של בן משפחה מטפל. כשזה קורה, לאט לאט התפקיד הופך להיות חד מימדי ובן המשפחה המטפל שוכח שהוא עוד דברים מלבד התפקיד כמו העובדה שהוא אדם עם תחביבים, עם תשוקות, עם רצונות, חיים עצמאיים, עם הישגים ועוד.

יום המשפחה שחל היום הוא הזדמנות לחגוג, אני ממש ממליצה לכם לחגוג את יום המשפחה.

הרבה לפני שהפכתם למטפלים, הייתם ילדים של, הרבה לפני שההורים שלכם הפכו להיות מטופלים הם היו ההורים שלכם, לטוב ולטוב יותר.

קחו הפוגה מהגדרת התפקיד שלכם, היו היום אחרים.

קחו רגע נעים מהעבר המשותף שלכם כמשפחה ואפשרו לו לחיות בתוככם כמה שעות. טיול משותף, רגע מכונן, לכולם יש רגע כזה, רגע בזמן שנשאר אתנו תמיד, פתחו אלבומים אם קשה לכם לחזור לרגעים כאלה ופשוט תהיו באיזה שהוא רגע נעים. בכלל אני ממליצה לשבת מדי פעם מול אלבומי תמונות, הם פשוט תיבות אוצר.

הרשו לעצמכם להיות נינוחים (רק לכמה רגעים אם זה ממש קשה), מתוך הנינוחות הסתכלו על עצמכם מזווית שונה מהרגיל, הסתכלו על משמעות הנתינה והטיפול שלכם, איך היו נראים חיי ההורה התלוי בלעדיכם? תראו רגע כמה טוב אתם עושים בעולם, גם אתם "רק" מטפלים בהורה מזדקן.

גם אם אתם בנקודה בה השיחה הפנימית שלכם היא סביב חוסר הוגנות, שאתם מרגישים שאתם נותנים משהו שלא קיבלתם בעצמכם או שההורה לא ראוי ליחס והטיפול שלכם, שימו לב, אתם מייצרים מצב חדש ונמצאים בעמדה טובה בעולם, אתם יכולים לתת משהו שלא קיבלתם, זו מתנה מאד מאד משמעותית לעצמכם.

גם אם כל מה שאתם עושים זה לאפשר להורים שלכם לחיות בכבוד עם הרצונות שלהם, אתם משמעותיים לאיכות החיים שלהם.

התקשרו להורים או קפצו לבקר, אחלו להם יום משפחה שמח.

יכול להיות שתפגשו טרוניה: "ממש שמח!" יכול להיות שלא תתקבל כל תגובה, מה שחשוב הוא שתזכרו אתם יכולים להיות אחרים בתוך זה, פשוט לשמוח שאתם מי שאתם, הודו להורים על מה שהם היו ומי שהם היום, זה הרבה יותר מרגש ממה שנראה לכם עכשיו כשאתם רק קוראים את השורות האלה.

נסו, מה אכפת לכם להיות עוד משהו מלבד בני משפחה מטפלים? מקסימום תהיו מאושרים לרגע.

מאחלת לכם יום משפחה מלא משמעות,

קרן

[youtube Zz-DJr1Qs54 nolink]