לא הצלחתי להוציא מהפה את הפחד שלי מתוך חשש שאם אתן למפלצת להרים את ראשה בתוכי היא תצא החוצה ותקבל ביטוי במציאות.

הימים הם ימי אוקטובר, שיחות שגרתיות של "מה נשמע", הפכו לשיחות "איפה את/אתה, יש חניה סמוכה?" וכו'.

איום חדש ישן מתערב בימים של אחרי החגים, לא בדיוק התחדש הכל.

הפעם האחרונה שפחדתי בה ככה הייתה ביולי-אוגוסט בשנה שעברה, ימי צוק איתן. בתוך הפחד הקיומי הגדול שחוויתי אודות עצמי והילדים, בעלי היה במילואים, חשוף בקו האש.

במקרה או שממש לא במקרה באותה תקופה החיים הפנימיים שלי קיבלו תפנית מעניינת בעלילה וכחלק מהשינוי עברתי אימון בשיטה בה אני מאמנת היום.

אני זוכרת שישבתי מולה על הכסא, חסרת נשימה, לא הצלחתי אפילו להגיד את המילים, לא הצלחתי להוציא מהפה את הפחד שלי מתוך חשש שאם אתן למפלצת להרים את ראשה בתוכי היא תצא החוצה ותקבל ביטוי במציאות.

היא לא ויתרה לי, המאמנת שלי.

הלכתי דרך הפחד, הסתכלתי למפלצת במצח, אחר בריסים ואחר כך בעיניים.

פגשתי את הפחד האמיתי שלי. את הפחד לאבד, לכאוב, להסביר. זה לא פתר את הפחד, או העלים אותו, אבל זה קיבל פרספקטיבה שיכולתי להיות איתה ולהתמודד איתה ביעילות.

כשסיימתי את האימון המפלצת לא הלכה לשום מקום, אבל ידעתי איך היא נראית.

כשמפחדים, הכל נהיה מפחיד בו זמנית, כסא חורק, בחור על ספסל ברחוב, זו מסיבה שכל השדים שלנו אוהבים להשתתף בה והדרך מכאן לקיפאון וסטרס שגורם לנזק קצרצרה.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

4 צעדים קטנים שנכונים תמיד, אבל בעתות פחד ומצוקה יכולים לשמש עזרה ראשונה ומשמעותית:

לשאול: ממה אני מפחד.ת באמת?

לבודד את המשתנים עד שתגיע התשובה האמיתית, איך תדעו שאתם שם? לא יהיה לאן לרדת יותר. בכל פעם שתופיע תשובה כלשהי – שאלו את עצמכם: "האמנם?",

כשלא תצטרכו לשאול יותר תדעו שהגעתם לשם. זכרו, לדעת מה מפחיד אתכם באמת, זה לא אומר שהמפלצת תלך, אבל לפחות תדעו איך היא נראית, תדעו לאן להפנות את האנרגיה המתאימה.

לנשום באופן יזום.

3-4 נשימות עמוקות לבטן התחתונה ומשם רק לשים לב שאתם זוכרים לנשום באופן סדיר. הנשימה ממש נעתקת במצבי פחד ונשימה היא הדבר היחידי שיכול לסייע לנו להירגע ולחזור לעצמנו בכל מצב. היעזרו בה. תמיד.

לחיות ברגע הזה.

לשאול את עצמכם – מה קורה איתי עכשיו, ברגע זה? אם הכל בסדר, הכל פשוט בסדר. השאלה נוגעת לכם בנקודת הזמן הנוכחי. זה יכול מאד לעזור להבנה שבכל רגע נתון אנחנו לוקחים על עצמנו את פחדי העבר/הווה/עתיד.

אם הכל בסדר עכשיו, הכל בסדר עכשיו. אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד שעה, באמת, אף אחד לא יודע, אבל כרגע הכל בסדר.

בפינת ההומור, זכרו שהכל עובר והאזינו בלופ לשיר "גם זה יעבור" של טונה.

 **אם כלום לא עובד – כמו תמיד מוזמנים להתקשר או לכתוב לי: kerenb11@gmail.com**

[youtube 3PJmE-ucx_o nolink]