העצמאות שלי הגיעה אחרי שכל מיני חוטים נקשרו יחד – תשוקה, הבנה, היכרות עם עצמי ובחירה.

נשמע כמו אוסף של קלישאות? מוזמנים להכיר את סיפור חיי.

מי אני ומה שמי?

נעים מאד, שמי קרן. קרן מירב. אני נשואה לחגי ואמא של עמית ונועה.

אני מאמנת בשיטת סאטיה, העסק שלי נקרא 'המה – התמודדות מיטיבה עם זקנת הורים', אני עוסקת בליווי רגשי וייעוץ לבני משפחה המטפלים בהוריהם המזדקנים באמצעות תהליכים פרטניים, קבוצתיים ומשפחתיים, סדנאות והרצאות.

לאימון הסאטי הגעתי לאחר שנים, בהן הלכתי במעגלים.

תמיד עשיתי מה ש"נכון", עבדתי במקום "נכון", הכל היה ממש "נכון" ועם זאת היה בי אי שקט.

כדי להגיע לשקט עסקתי כל הזמן בשינויים: לימודים, נסיעות לחו"ל, הרפתקאות, קניות, מעברי דירה והמון התעסקות בשינוי הסביבה החיצונית. הייתי עסוקה בלזוז.

תשוקה והבנה

בגיל 30 השקט נראה רחוק מתמיד. כבר היה לי תואר שני ומסלול קריירה בארגון שכולם רוצים לעבוד בו,

ויחד עם זאת, ברגעי שיא הרעש היה לי מאד ברור – אני רוצה לעבוד עם אנשים, הכי קרוב, אני רוצה ללוות ולהיות איתם בתהליכי שינוי.

הבנתי שה"נכון" כבר לא, משהו חייב להשתנות. הבנתי שרק אני יכולה לשנות.

אל תתבלבלו, בשלב הזה עוד לא ידעתי את מה שאני יודעת היום. בחרתי במה שידעתי לעשות – למדתי לתואר נוסף בפסיכולוגיה אותו סיימתי בהצטיינות, ובמקביל לתואר למדתי גם סיוע בעזרת בעלי חיים, ושם פגשתי לראשונה את מה שהפך לייעוד שלי – ליווי בני משפחה המטפלים בהורים מזדקנים וחולי דמנציה.

היכרות עם עצמי והבנה נוספת

בשיטת סאטיה שהיא שיטת אימון אינטגרטיבית ופורצת דרך חוויתי לראשונה את החיבור של האמרה "הכל מתחיל בתוכנו" למציאות חיי.

אחרי החוויה העמוקה שלי, הפגישה שלי עם עצמי, עם השקט ועוד דברים בחיי, הבנתי שכאן גם מצוי החיבור לתשוקה שלי. הבנתי איך זה הולך לקרות- בחרתי להקל על סבל של אנשים.

הרצון שלי לעזור לאנשים להתקדם במסלול שלהם לבש צורה ומשמעות, והחלטתי להיות מאמנת סאטית.

תוך כדי ההתפתחות האישית שלי, הבנתי שסיפורי האישי, העובדה שאני בת משפחה מטפלת עיצבה את מי שאני בעולם, וכך נולד החיבור בין העולם הסאטי לעולמי האישי ולעולמי המקצועי בימים בהם עבדתי כמנהלת סניף בחברה העוסקת במתן שירותי סיעוד.

מפה לשם

ובכן, אני עצמאית שנתיים.

המעבר מסטטוס 'שכירה' ל'עצמאית' לא נולד ביום אחד ואפילו לא בהכרזה חגיגית, קדמו לזה חודשים של התבוננות ולבטים. חוויתי רגעים לא פשוטים.

היו ימים בהם הרגשתי אובדן זהות – אני שכירה…  הורי היו שכירים באותו מקום עבודה עד הפנסיה… אם לא אהיה שכירה, מי אהיה בעולם? מיד אחרי הצבא עבדתי בארגונים גדולים ומבוססים, ולהיות עצמאית זה אומר להיות לגמרי לבד!

לגמרי לבד, לאט לאט, הבנתי שזה חלק ממה שחיפשתי, משהו שיתאים לי עם מינימום פשרות, זה גם חלק מהתגמול, להיות בעולם בקצב שלי.

ה-אתגר בעצמאות

האתגר הכי גדול שלי בלהיות עצמאית, הוא שכלול היכולת לסמוך על עצמי ועל היכולת שלי לגדול ולספק לעצמי ולעסק שלי עניין ועבודה.

מסר ממני למי ששוקלת להיות עצמאית 

התארגני מבחינה כלכלית לשנה הראשונה (ואם אפשר אפילו שנתיים) כולל לטובת עזרה מאנשי מקצוע הקשורים לעסק שלך. לפעמים מאד ברור לנו מה אנחנו רוצות להיות ולעשות, אבל המציאות מביאה איתה דברים משלה. היערכות כלכלית תקנה לך שקט להיות עם שינויים ונסיבות שלא תמיד אפשר לצפות מראש, וזה יכול להשפיע באופן מהותי.

לסיום סיומת – האם הייתי עושה משהו אחרת?

הו כן, הייתי סומכת על עצמי ויוצאת לעצמאות הרבה קודם!