נתחיל בנשימה כמובן,
יש לקחת שאיפה נדיבה לחלל הבטן,
עדיף לשאוף מהאף, לשחרר את הלסת,
להוביל את האוויר עד הטבור ולהוביל את האוויר חזרה החוצה לאט.
מוזמנים להניח כפות ידיים ברכות על הירכיים או על הבטן באזור הטבור ולשים לב לתחושה.

כדאי לחזור על הפעולה 3 פעמים לפחות.

°°°
1986, כיתה ד', טיול שנתי, אני מחליטה לשאול את המורה להנדסה איך היא יודעת שהיא ואני רואות את אותו הדבר שנקרא 'מלבן'.
כנראה שהפרעתי לה בקו מחשבה כלשהו, היא הפנתה אלי את המבט, הנחיריים שלה התרחבו  והמצח שלה התכווץ במן מאמץ על להבין מה בשם כל הקוצים והדרדרים אני רוצה ממנה עכשיו.
"מלבן זה מלבן" ענתה לי.
"כן", עוד ניסיתי, "איך את יודעת שאנחנו רואות את אותו הדבר?" הקשיתי.
במבט הבא היא הודיעה לי שהדיון שפתחתי סיים לעניין אותה.
נותרתי עם השאלה ועם מסקנה שיש לי שאלות מוזרות.

כדרכי, לא באמת ויתרתי.

לימים בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית, בשיעור על אופטיקה, השאלה שלי תפסה תאוצה ונספחים – איך זה יכול להיות שמה שקובע את מה שאני כביכול רואה ויודעת נמצא בתוך קופסא ואין לו קשר ישיר לעולם, הכוונה היא למוח כמובן.

בימים שבאו בעקבות אותם ימים כשנחשפתי לגישות פילוסופיות ותפיסה ותודעה, השאלה שלי נהייתה הדבר שהכי מלהיב אותי.
השאלה עדיין מתגלגלת בתוכי והאפשרויות לתשובה נהיו אינסופיות.
הפכתי לחוקרת נלהבת של תפיסה ויחסים עם המציאות.

למה זה חשוב?
ראשית, אנחנו חיים בתוך יחסים.
אין לנו מושג איך האדם מולנו רואה מלבן, במקרה הטוב אנחנו יודעים שאנחנו נותנים למשהו את אותו השם.
ההבנה הבסיסית של זה יכולה להכניס הרבה שקט סבלנות וחמלה ליחסים שלנו.
אחרת, אנחנו הופכים להיות המורה שלי למתמטיקה. אנחנו נשארים "יודעים" ומפנים את הגב.

דבר נוסף, כולם מחפשים את האמת.
ה'אמת' עבורי היא מושג סובייקטיבי לגמרי.
מי שמכיר אותי יודע שכשמגיעים לשיחה על 'אמת' אני שולפת את השמש.

תסתכלו רגע החוצה, השמש זורחת או שוקעת?
התשובה שלכם עשויה להשתנות כתלות בשעה שבה תקראו את הפוסט.

במציאות – השמש היא כוכב שבוער תמיד.
זה כדור הארץ שמסתובב על צירו סביבה.
במציאות, בכל רגע חלק אחר מכדור הארץ חשוף לבעירה או לקיום של השמש.
בתוך מופעי האור והחושך שנוצרים עקב כך האדם וגופו סיגלו לעצמם הרגלים ושמות שנקראים 'יום' ו'לילה'.

אז מה האמת בנוגע לשמש? לא יודעת לגבי האמת, יכולה לתאר את המציאות כפי שאני מכירה אותה כרגע.
גם מה שכתבתי כאן הוא תוצאה של מידע שצרכתי, אולי בעוד מספר שנים האסטרונומיה תשנה פניה ונסיק מסקנות אחרות ואולי אף הפוכות.

לכן החלק השני של התשובה לשאלה 'למה זה חשוב?' קשורה לשיחה שלנו עם עצמנו,
מזמינה אתכם לשאול את עצמכם מדי פעם ולרענן, מאיפה אני יודעת את מה שאני יודעת?
מניסיון אישי?
כי מישהו אמר?
כי קראתי את זה וזה היה מנוסח טוב והגיע עם תמונה מעולה?
האם אני תופסת את זה כאמת?
האם יש עוד אפשרויות?
האם אני חיה מספיק חופש שמאפשר יחסים עם המציאות?

מזמינה אתכם להיות פתוחים גמישים וחומלים, להטיל ספק, למצוא את הדרך שלכם באותנטיות, להיות בחמלה אינסופית לכם ולאחרים כשמופיע ביניכם כביכול 'מלבן' ולזכור שיש אינספור אפשרויות.

°°°
זה הרגע להטיל ספק בפוסט שהרגע קראתם, לשאול שאלות ולהציע את האפשרויות שלכם.

שמרו על הנשימה, ימים טובים מגיעים.

היום משאירה לכם את סאדגורו מלמד על האמת,

ושיר נהדר על אשליות:

°°°
מפת אהב"ה

כוחות
טיפול בחרדה
נשימה
מחשבות
חמלה עצמית
אותנטיות
קארמה
אני מה יוצא לי מזה?
יחסים עם מציאות