טיפול זוגי

יש רגעים בזוגיות שבהם משהו מתחיל להתרחק.
לפעמים זה רועש. מריבות, כאב, מילים שנאמרות ונשארות תלויות באוויר.
ולפעמים זה דווקא שקט.
מרחק עדין שנכנס ביניכם, כמעט בלי שתשימו לב. מרחק שהופך לדינמיקה עצמה. ריחוק והימנעות.

שני אנשים יכולים לאהוב מאוד זה את זה,
ובכל זאת לא להצליח להיפגש.

שני אנשים שמאוד אהבו פעם (לפעמים פעם מזמן), לא מצליחים להיפגש שוב.

אני פוגשת זוגות בדיוק במקומות האלה.
ברגע שבו הקשר עוד חשוב, אבל משהו בו כבר לא זורם כמו פעם.

הטיפול הוא לא רק ניסיון לתקן.
הוא הזמנה לעצור, להקשיב, ולהתחיל לפגוש מחדש.
את עצמכם, ואת הקשר.

מתי מחפשים עזרה?

לפעמים זה משבר חד. בגידה, משבר אמון, משבר רפואי.
לפעמים זו שחיקה שקטה.
לפעמים יש הרבה מילים, ולפעמים כבר אין כמעט מילים בכלל.

יש מי שרוצים להחזיר קרבה.
יש מי שמבקשים להבין מה קורה ביניהם.
ויש מי שעומדים על סף החלטה, ורוצים לפגוש את הדברים באמת לפני שממשיכים.

מאחורי כל הסיבות האלה יש דבר אחד משותף, הקשר מבקש תשומת לב.

מובחנות בתוך קשר

בלב העבודה שלי נמצאת גישת המובחנות.

המושג, כפי שפותח על ידי ד״ר דיוויד סנראש, מתאר יכולת נפשית להתקיים בו־זמנית בשני מישורים,
להיות בקשר עמוק עם האחר, תוך שמירה על יציבות וזהות עצמית.

זו אינה עצמאות רגשית במובן של ניתוק,
אלא היכולת לשאת קרבה מבלי להתמוסס בתוכה
ולשאת נפרדות מבלי להתנתק.

סנראש ראה בזוגיות מערכת שמפעילה באופן בלתי נמנע את המקומות הפחות מובחנים שלנו:
פחד מדחייה
צורך באישור
נטייה להימנע מקונפליקט או להיאחז בו

ככל שהקשר משמעותי יותר, כך עולה המתח בין קרבה לנפרדות. בין איחוי רגשי לנפרדות.

המתח הזה אינו בעיה שיש לפתור, אלא מרחב שבו מתרחשת התפתחות.

רובנו נעים באופן אוטומטי בין שני קצוות:
היצמדות וויתור על העצמי או התרחקות כהגנה על העצמי.

שני הקצוות פוגעים ביכולת למפגש ממשי.

מובחנות מציעה אפשרות שלישית.
להישאר במגע עם עצמך גם כאשר אתה פוגש את האחר בעוצמה,
להחזיק את החוויה הפנימית שלך מבלי להשליך אותה,
ולהיות בקשר מבלי לוותר על העמדה הפנימית שלך.

זו יכולת של ויסות, אך גם של מודעות.
יכולת לשאת מתח רגשי מבלי לפרוק אותו מיד בפעולה
ולבחור תגובה שאינה רק תוצר של דפוס ישן.

בעבודה המשותפת אנחנו לא מדברים על מובחנות באופן תאורטי,
אלא פוגשים אותה ברגעים שבהם היא מתערערת:

ברגעים של אי הסכמה, במגע עם פגיעות, כאשר אחד מכם מרגיש לא נראה או לא מובן.

שם מתאפשרת למידה חדשה.

ככל שהמובחנות מתבססת, כך מתאפשר קשר שבו הקרבה אינה מבוססת על תלות
והנפרדות אינה מתורגמת לריחוק, אלא מתקיים מפגש בין שני אנשים שלמים יותר בתוך הקשר.

איך אני עובדת עם זוגות

העבודה שלי עם זוגות נשענת על מספר צירים, שנפגשים יחד בתוך המפגש עצמו.

אני משלבת בין הבנה זוגית מבוססת מחקר, בעיקר מגישת גוטמן,
עבודה רגשית עמוקה בהשראת גישת סאטיה,
עבודה סומטית עם הגוף ומערכת העצבים מתוך  Somatic Experiencing
ובעיקר עבודה עם עקרונות המובחנות בתוך קשר.

אבל בפועל, זה לא ״שילוב שיטות״, אני פוגשת את מה שקורה ביניכם.

את הדינמיקה שנוצרת ברגע,
את הגוף שנדרך או מתכווץ,
את הרגש שעולה ולא תמיד מקבל מקום,
ואת האופנים שבהם כל אחד מכם למד להחזיק קשר לאורך החיים.

יש רגעים שבהם נדרשת בהירות והכוונה,
ויש רגעים שבהם דווקא האטה והקשבה מאפשרות למשהו חדש להופיע.

יש עבודה עם דפוסים, אבל גם עם חוויה חיה, עם מה שאתם יודעים, ועם מה שהגוף שלכם כבר זוכר.

המטרה אינה ללמד אתכם ״איך לתקשר נכון״ בלבד,
אלא לאפשר שינוי עמוק יותר,
כזה שנוגע באופן שבו אתם חווים את עצמכם ואת הקשר.

מה יכול להשתנות

חשוב לי לציין כבר בהתחלה, לא מדובר בקסם.

זו עבודה. משותפת. לעיתים ההתחלה מכאיבה. אבל זו העבודה עם הפירות הכי משמעותיים שתתנו לעצמכם.

כתוצאה ממנה יצמחו:

הבנה מעמיקה ומאירה
שינוי בדפוסי התקשורת
שיקום קרבה ואמון, ויכולת להישאר בקשר גם כשקשה

ועוד

״זֱה לֹא הַיָּם

זֶה לֹא הַיָּם אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ,

זֶה לֹא הַתְּהוֹם אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ,

זֶה לֹא הַזְּמַן אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ

זֶה – אָנוּ שְׁנֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ.״

*השיר מתוך ״עם הלילה הזה״, ספר השירים האחרון שראה אור בחייה של לאה גולדברג, נדפס בשנת 1964 בהוצאת ״ספריית הפועלים״.

הזמנה

אם הקשר חשוב לכם ומשהו בו נשחק או הסתבך,

אפשר לעצור, להיפגש ולהתחיל מחדש.

אני כאן