נתחיל בנשימה כמובן,
יש לקחת שאיפה נדיבה לחלל הבטן,
עדיף לשאוף מהאף, לשחרר את הלסת,
להוביל את האוויר עד הטבור ולהוביל את האוויר חזרה החוצה לאט.

כדאי לחזור על הפעולה 3 פעמים לפחות.

°°°
יש לנו רשימת כוחות,
יש לנו כלי לטיפול בלחץ וחרדה,
יש לנו נשימה,
אפשר להיכנס יותר פנימה.

היום בוחרת להתמקד בבחירות שלנו.
בבחירה הכי בסיסית – המחשבות שלנו. איפה נמצאות המחשבות שלי ואיך הן הגיעו לשם? או בעצם לכאן.

מה דעתכם?
אתם יודעים ויכולים לבחור את המחשבות שלכם?

יצא לי לחשוב היום על שני מצבים שנמצאים בארכיון הפרטי שלי.
הראשון הוא מחשבה מסוג זיכרון. נזכרתי בממה ז"ל, סבתא שלי.
נזכרתי בסיפורים על כך שבימי מלחמת יום כיפור היא מצאה עצמה במצב בו בעלה וכל שבעת ילדיה מגוייסים למלחמה.
ניסיתי להעלות בעיני רוחי את התמונה, את התקופה, בלי טלפונים, בטח בלי שיחות וידאו, בעת מלחמה נוראית. אשאיר לכם את המשמעויות והתחושות.

גם המחשבה השניה הייתה זיכרון. זיכרון של עצמי בימי תקופת מלחמת לבנון השנייה.
עבדתי והתגוררתי אז בצפון, עבדתי במקום אסטרטגי, נחשבתי לעובדת חיונית וכך יצא שנהגתי מדי יום הלוך חזור בזמן אזעקות וירי טילים.
רגע אחד זכור לי במיוחד, זה היה דווקא בלילה האחרון שבו הוכרזה הפסקת אש, אך ירי הטילים לא פסק. אני זוכרת בצלילות את הפחד שחויתי.

אני בוחרת לשתף את שתי המחשבות האלה כדוגמא להתבוננות ובחירה.
כל אחד מהזיכרונות יכול לעורר אינספור כיווני חשיבה. טובים ומיטיבים, קטסטרופליים, מעודדים, מדכאים וכו'.

אני מתבוננות ושמה לב כל הזמן היכן נמצאות המחשבות שלי, אני ממש בוחרת את האופן בו אני רוצה להיות כרגע בתוך ההרגשה שלי, בתוך עצמי.

כשאני חושבת על ממה, אני חושבת על מסוגלות, על כוחות נפש, על טלטלות ועל הוקרת תודה.
היום אני מודה בכל ליבי על התקופה בה אני חיה, הטכנולוגיה, הקלות שבה דברים יכולים לקרות, אפילו על כך שהאיום הוא לא טילים ופוליטיקה רעה בין מדינות, אני מוצאת בכך נחמה משמעותית.
אלו המקומות בהם אני *בוחרת* בצורה אקטיבית שתהיה התודעה שלי.

דבר נוסף שתומך בי הוא התבוננות איפה אני נמצאת במחשבות שלי מבחינת הזמנים.

האם אני בעבר? מתרפקת ונתקעת, אולי שופטת את עצמי, או מתחרטת?

האם אני בכאן ועכשיו עם מה שקורה רק כאן ועכשיו?

האם אני כבר דואגת ממה יהיה ועד מתי?

גם כאן אני בוחרת כל הזמן להיות כאן ועכשיו. העבר כבר נמצא מאחורי קיר זכוכית, אני יכולה רק ללמוד ממנו,
העתיד נמצא במקום לא ידוע, אין לי מספיק נתונים אפילו כדי לדאוג לגביו.

כאן ועכשיו נמצאים כאן ועכשיו.
עכשיו הוא הזמן היחיד שיוצר את העתיד.

ההתבוננות שלי, הבחירות שלי במחשבה ובמעשים כאן ועכשיו ייצרו את העתיד שלי (אם אתם קופצים לשאלה ומה יהיה עם מה שלא בשליטתי – אתם דומים לי, גם אותי זה מעניין ועל זה אענה מחר, האם יש דבר כזה בכלל).

מזמינה אתכם לבדוק,
איפה אתם נמצאים כרגע?
בעבר?
בהווה או בעתיד?

זה זמן טוב לנשימה רכה ונדיבה.
מה דעתכם עכשיו, אתם יודעים ויכולים לבחור את המחשבות שלכם?
אתם רוצים לבחור?

מוזמנים להמשיך לשתף אותי, לשאול שאלות, להטיל ספק, מה שבא לכם.

משאירה כאן שיר שעושה לי נעים בלב:

שיהיה יום נעים, רק בריאות

°°°
מפת אהב"ה:
כוחות ומשאבים
חרדה
נשימה